Fashion Forward

לוח השראה >

טובות השתיים: ההשראה של צמד המעצבות "אלף אלף"

הן מתרגשות מאלמודובר ולוסיאן פרויד, מאוהבות בפסים ובבתי הקפה של תל אביב | קפצנו לראש של איילת הרמל ואפרת לוין, הלוא הן "אלף אלף" | לוח השראה

שירה פור | ‏ פורסם ‎17/01/2013 14:18
 

איילת הרמל, 33, ואפרת לוין, 35, ירושלמיות בורן אנד רייזד, הכירו תוך כדי שינוע מנות שניצלונים מהמטבח לשולחנות במסעדת "לינק" בבירה. לוין כבר הייתה בעיצומם של לימודי האופנה בבצלאל, והרמל עמלה על תיק העבודות שלה. מהר מאוד הן הפכו לחברות טובות, וכדי לממן את התארים מכרו עיצובים שלהן בירידים בזמן החופשות מהלימודים. כשגברת לוין סיימה את לימודיה לפני כמעט עשור היא עקרה תל אביבה, והרמל בעקבותיה, מייד עם הגשת פרויקט הגמר. שתיהן לא מביטות לאחור, ובטח ובטח שלא מתגעגעות לקור.

מאז 2006 הן "אלף אלף" (על שם האות הראשונה של שמותיהן), מותג קטן ומקסים של בגדי קז'ואל עם קיק, מושקעים מא' עד ת', שניכרת בהם מחשבה מעמיקה והקפדה על כל פרט. לצדם, פריטי הלבשה תחתונה תואמים ("הרבה מהבגדים שלנו שקופים, אז מצאנו צורך להשלים"). בסטודיו שלהן, שממוקם בסמוך לחנות הקטנטנה במתחם נוגה ביפו, הן מתנהלות קריאייטיבית כמפלצת דו ראשית (יפהפיה, יש לציין), משלימות האחת את משפטיה של השנייה ומנצחות על צוות של 7 עובדות. "זה עסק מאוד נשי, האגו נשאר מחוץ לסטודיו", הן מעידות.

בשבוע שעבר חצו גבול נוסף וגזרו את הסרט מעל החנות החדשה במתחם בזל בצפון תל אביב, שנפתחה בחלל הפינתי המרווח שבו שכנה עד לא מכבר המעצבת אלומה קליין. השטח הגדול של החנות מכתיב אפשרות לסוג של אוצרות, כך שלצד הקולקציות בעיצובן מוצע מגוון גדול של אביזרים, ביניהם תיקים של מאל, תכשיטים של או-שן ושל תמי אשד (בוגרת טרייה של שנקר) ונעליים בייבוא אישי מברזיל, של פורנרינה ומינטונקה ושל המותג המקומי תמר ונטלי. בקרוב יוצעו גם תכשיטי וינטג' ובעתיד הן מתכננות ליין של בגדי גברים ("כי התחנונים כבר משגעים אותנו").

רק ילדים | אפרת: "אני פריקית של ביוגרפיות. האחרונה שקראתי הייתה האוטוביוגרפיה של המוזיקאית פטי סמית, 'רק ילדים', והיא מספרת על הקשר המיוחד שלה עם הצלם רוברט מייפלת'ורפ בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים בניו-יורק. קראתי אותה באנגלית ואחר כך בעברית, כדי להיטיב להבין, ואז העברתי את העותק לאיילת (איילת: "התחברתי למבט הרגיש והנשי שלה על התקופה. הייתי רוצה לחיות ולו לרגע בצ'לסי הוטל של אותם הימים"). הספר כל כך חדר לנו לתודעה שהוא הפך להשראה של הקולקציה שלנו לחורף 2012-13. למרות המרחק הגיאוגרפי הגדול והזמן שעבר, מצאנו נקודות חיבור אוניברסליות כמו החתירה ליצירה, לביטוי עצמי ולהכרה, והיציאה היומיומית למלחמת הישרדות שמוארת על ידי מפגשים עם אנשים בדרך, שמשפיעים ומשנים את המסלול שלנו בכל פעם בעוד מעלה קטנה. גם ההגשה הכנה, המאופקת והנגישה שלה, והאמונה בעצמה ובדרכה דיברו אלינו והתחברו לעבודה שלנו. את הקטלוג צילמו גיא כושי ויריב פיין בסוהו בניו יורק, במצלמת פולורואיד ובטכניקה ייחודית של פיתוח, מעין הומאז' ישן-חדש ברוח הספר. תוך כדי שיחת חולין עם יושבי הקפה השכונתי, הם גילו שפטי סמית עדיין מתגוררת שם וצילמו את הדוגמנית על מדרגות מפתן הבית הנוכחי שלה".

ויהי אור | אפרת: "גדלתי בבית שהעיסוק בו בארכיטקטורה הוא יומיומי. אבא שלי הוא היסטוריון ארכיטקטורה והמילה 'באוהאוס' הסתובבה בין הקירות מאז שאני זוכרת את עצמי, הרבה לפני שזה הפך לכלי שיווקי למכירת נדל"ן. יש בית בעיר ברנו בצ'כיה בשם וילה טוגנהט שנבנה ע"י מיס ואן דה רוהה ב-1928, עם סיפור מיוחד על השימור שלו בזמן מלחמת העולם השנייה. נסענו לשם כל המשפחה, ובכניסה חילקו לכולנו ערדלי ניתוח כדי שלא נלכלך את הרצפה. הבית, שבחזיתו נראה פשוט ומינימליסטי, נתגלה בפנינו עם עורף שכולו זכוכית הפונה לחצר המוקפת עצים. בשעת השקיעה השמש חודרת בעדינות פנימה ומאירה מחיצה של אבן שחצובה בחתיכה אחת שלמה, האור חודר לאבן, שוטף אותה בצבע אדמומי וחושף את העורקים שלה. זה היה רגע מפעים ומיוחד".

לא יורדות מהפסים | אפרת: "האהבה היחידה שמלווה אותי לאורך השנים זו האהבה לפסים. יש לי אוסף חולצות פסים שממשיך לגדול ואני תמיד חוזרת ללבוש פריטים מתוכו. קשה לי לנסח חוקיות לגבי הפסים שאני מעדיפה, אבל הם מאד ספציפיים. לא כל קומבינציה תמצא חן בעיניי. חייב להיות איזה מקצב נכון וצבעוניות מאד מסויימת כדי שחולצה חדשה תצטרף לאוסף הזה". גם איילת חולקת את החולשה לקווים ישרים: "בשבילי פסים הם סוג של צבע שיותר מדבר אליי מצבע חלק, יש לו מימד נוסף. חוץ מזה שהם תמיד מחזירים אותי לילדות, לאוברול פסים של אושקוש, שהיה הפייבוריט שלי".

קפה בחוף ירושלים | איילת: "למרות שאני ירושלמית יש לי חיבור מאד חזק לים. ההורים שלי תמיד לקחו אותנו בחופשות לים וזה מתחבר לי מיד לחופש. אני אוהבת את השמש, החום שמלטף את הגוף והפשטות של לונגי, בגד-ים וספר טוב. זה המקום שאני מצליחה להירגע בו ולהרפות גם בגוף וגם בנפש. החוף האהוב עליי הוא בעתלית, חוף פראי ולא מוכרז שנשאר בתולי. לאחרונה גיליתי גם את החוף ליד רידינג. גם שם שקט, יחסית לעיר, ולא צפוף".

אפרת: "כשאני רוצה לנקות את הראש אני יושבת לבד בבית קפה. זה נותן לי תמיד תחושה שעצרתי לרגע את הזמן, פרשתי מהמרוץ של החיים. בעבר זה הלך גם עם סיגריה. הייתי בטוחה שאחרי שאגמל מההרגל אפסיק ליהנות גם מהישיבה בבתי קפה, אבל אני עדיין נהנית לשתות את הקפה שלי, להירגע ולצפות ברקע ריצוד מתחלף של אנשים, כלבים ותנועה של עיר. אין לי בית קפה קבוע, אבל עכשיו זה יוצא הרבה פעמים במתחם בזל בגלל החנות החדשה. אני אוהבת גם את 'נינה' בנווה צדק. איך זה שהבחירות שלנו כל כך תל אביביות? אולי זאת תגובת נגד של מי שלא היה לו. ים ובתי קפה מבטאים סוג של חירות, שהיא לא מובנת מאליה בירושלים".

ארבע העונות | אפרת: "סדרת ציורים מופשטים וגדולי מימדים של מרק רותקו, מאמני אסכולת ניו יורק, של ריבועי צבע המתמזגים זה בזה. הם הפנטו אותי וגרמו לי לצלול לתוכם. הציורים הוזמנו במקור לקשט את קירות מסעדת 'ארבע העונות' בניו יורק, אבל לאחר שרותקו סיים לצייר אותם הוא החליט שאינו מעוניין שישמשו רקע לארוחות גורמה ולקראת מותו הוא תרם אחדים מהם לטייט גלרי בלונדון. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני מתחברת לאמנות מופשטת והבנתי לגמרי למה הוא בחר למסור אותם למוזיאון".


לוסיאן פרויד |
איילת: "בעקבות התערוכה האחרונה שלו בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון בשנה האחרונה יצא לי לחקור ולהתבונן מקרוב יותר על הדיוקנאות שצייר. יש בדמויות שלו יופי וכיעור ששוכנים יחד ונותנים מבט שלם ומורכב על האדם. אני נפעמת מאופן העבודה שלו. העובדה שהוא צייר במשך זמן ממושך מאד כל יצירה, כשהמודל שלו יושב כל הזמן הזה באותה הפוזה במשך שעות, מעוררת התפעלות, אבל גם קנאה – על האפשרות שהייתה לו לעבוד על נושא אחד בהתמסרות מוחלטת לאורך זמן".

בד בבד | אפרת: "באופן פרדוקסלי להיותי מעצבת בגדים, אחד הסרטים שצפיתי בהם הכי הרבה פעמים הוא 'עירום' של מייק לי. בפעם הראשונה הוא ריתק אותי, בשניה דיכא אותי, בשלישית הצחיק אותי בטירוף. יש שם סצינות שמלוות אותי במחשבה ואני יכולה לדקלם אותן, וחיפוש אחר חשיפה של אמת שמתבטאת במושג עירום. תמיד חשבתי שבגד הוא לא רק כיסוי. הוא מגלה הרבה יותר ממה שהוא מסתיר". איילת מצדה, מתחברת יותר לססגוניות השוקקת ולרי"ש המתגלגלת של אלמודובר, "אני אוהבת את הצבעוניות והאסתטיקה הייחודית שמאפיינת את כל הסרטים שלו, את האופן שבו הוא מאדיר את הנשיות ואת השחקניות הבלתי נשכחות שהוא עובד איתן. אם אני צריכה לבחור סרט אחד שלו, זה יהיה 'הכל אודות אמא'".

ויסלבה שימבורסקה | איילת: "השירים שלה מדברים על החיים, נוגעים בשגרה ולוכדים את הרגע, יש בהם אנושיות פשוטה וכל מילה שלה מדויקת. יש משהו בגישה שלה שמזכיר לי את האופן שבו אנחנו מעצבות".

אלף אלף, חורף 2013. שמלה, 570 ש"ח אחרי הנחה | צילום: גיא כושי ויריב פיין

בין הפריטים הבולטים בקולקציית החורף, אפשר לציין מעיל המשלב עור כבשים בחיתוך גס, מכנסי סקיני עם חתכים ותפרים מודגשים בשילוב עור, ג'ינס פרחוני, טוניקה בוהמיינית עתירת כיווצים, שמלת מיני עם שרוול שנתחם בחור לאגודל, ומעיל גשם בגזרת A. לצד הקולקציה הרשמית מוצג בחנות החדשה אוסף סאמפלים "זוהרים יותר וזהירים פחות", שמיועדים ללקוחות יותר פרועות. חלקם נוצרו בשיתוף עם מעצבת הטקסטיל מיכל פיירשטיין, שהוסיפה מגע של זהב לפריטים. "רצינו שיהיה לנו מרחב פעולה יותר מוקצן", הן מסבירות, "כמו אחות קטנה ומשוגעת של הקולקציה הרחבה. בינתיים נראה שהעיצובים היותר מוזרים נשארים על הקולב, אבל אנחנו בכל מקרה מתכננות להמשיך להתנסות".

>> טווח מחירים: שמלות: 490-1,200, מעילים וז'קטים: 550-1,500, עליוניות וקרדיגנים: 420-550, חולצות: 270-490, חצאיות: 450-550.
אלף אלף. רוחמה 9, מתחם נגה, יפו | אשתורי הפרחי 9, תל אביב.

 

שנה גודל אות

 

שיתוף

  •  הנשים הירושלמיות המשובחות והאיכותיות ….

    מאת: דלית לנגוצקי |‏ 27 במרץ 2014 | 22:28
  • How come the circle line tube will no longer a circle

    Unfortunately I'm able to remember where, so i could give you a source, however sure I read that it raises the longevity of the service.

    Because i be aware of it, there an inherent unreliability in the arrangement:

    Picture the first sort system, and a clockwise train stopping with an unusually very long time (what about a passenger held the threshold for a friend who lost a flip flop while running for your train, or even a pigeon got stuck inside a closing door).

    This small delay echoes back along the entire line, delaying every subsequent train unless you end up having every train on the line bunched near together, delaying the other. You also get a gap, just like a bubble, in front of the originally delayed train.

    With a circular arrangement, this will likely remain the situation until service finishes after the morning since the bunching effect continues to echo around and around the system. Within a linear arrangement it comes with an end from the line in which the bubble can when a train terminates, and repair returns to (mostly) normal after. What's more, it limits the echo effect towards the line terminus behind the challenge, therefore it doesn keep travelling around the circle repeatedly.

    buy cuban cigars buy cheap cuban cigars

    מאת: Kekeldedo |‏ 27 בנובמבר 2013 | 13:33
  •  

    מאת: IF |‏ 27 במרץ 2013 | 20:49
  •   בנות יקרות, אתן מוזמנות למכירה הביתית השווה של החודש! בגדים ואקססוריז מהממים בייבוא אישי, שנבחרו על ידי בקפדנות, והכל במחירים של עד 250 שח! המכירה תיערך מחר (שישי) בבוטיק שהקמתי בדירתי, זמנהוף 25 תל אביב, בין השעות 10:00-18:00.
    אתן מוזמנות להתרשם מהקולקציה בעמוד הפייסבוק ולפרגן בלייק :)

    http://www.facebook.com/SH0WR00M

    מאת: יערה |‏ 17 בינואר 2013 | 16:45
  • סטודיו מאלף, חווית קנייה מדהימה. 

    מאת: דוד |‏ 17 בינואר 2013 | 14:58

השאירו תגובה